האוזן השלישית הוקמה על ידי מיקי דותן בשנת 1987. דותן, שהיה בעל חנות התקליטים מנגו ופעל בהולנד ובתל אביב, התמקם בישראל ופתח את פאב האוזן השלישית סמוך לגשר מעריב.  
לאחר שזיהה הזדמנות נוחה ברחוב שקט אך מרכזי, העביר את הפאב החדש לרח' שינקין, שכעבור זמן מה מיצב עצמו כרחוב אמנותי, בעל צביון תרבותי אלטרנטיבי. פאב האוזן הקרין סרטים רוקומנטרים וקליפים מלווים בהרצאות והסתמן חיש מהר כמקום שונה ותוסס, בעל ניחוחות אירופים חזקים. במקביל לפאב הוקמה חנות תקליטים והושכרו סרטי וידיאו מיובאים מחו"ל - בעיקר קלאסיקות וסרטי לורל והארדי ("השמן והרזה"). עם הזמן גבר הביקוש לסרטי ייבוא והאוזן השלישית הקימה – במקביל לחנות התקליטים המשגשגת – את ספריית הוידיאו המיוחדת שמשכה אליה חובבי קולנוע מרחוב שינקין ורבים אחרים.

למעלה מעשרים שנות פעילות אינטנסיבית הפכו את האוזן השלישית לאייקון תרבותי מובהק, הקורא תיגר על המיינסטרים ומהווה אלטרנטיבה איכותית וראויה לקהל רב  וסקרן.
האוזן השלישית (הקרויה כך כפרפראזה לתנועת השמאל הרדיקלית 'העין השלישית', שפעלה בירושלים בסוף שנות ה-60) חושפת עבור קהל לקוחותיה רפרטואר עצום של סרטים ומוסיקה ביבוא בלעדי, ומקרבת אותו להתרחשויות התרבותיות המעודכנת ביותר בארץ ובחו"ל.

האוזן השלישית משקיעה מאמצים אדירים במשאבים ובידע, על מנת להעניק לציבור הלקוחות הנאמן שלה את האפשרות להיות חלק מתרבות כלל עולמית. היא עושה כל מאמץ לשמור על אופקים רחבים ונשארת קשובה למגמות שונות בקולנוע ובמוסיקה, ומאפשרת נגישות מרבית לתכנים רבים - חלקם נדירים או מצונזרים - לצד כותרי מיינסטרים, שגם הם חלק בלתי נפרד ממדפי האוזן. פעילותה הרבה, המגוונת והקיצונית לעיתים של האוזן השלישית, מציבה אותה כיום כגורם מרכזי ובולט בעיצוב טעם הקהל בתחום האלטרנטיב, שבהרבה מקרים מכתיב מראש את הטרנד הכלל-ארצי הבא.